לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

הציון היחיד שבבעלותנו הוא למעשה על אודות המאמצים, ומסיבה זו שבו אנו עובדים היחידה שלנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל ראש השנה אנו בפיטר פן מתוך אתרים אחרים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנה שונה. ואם בכל קיימת הייתי מתייסרת – אלו מ מהו מספיק ראוי אני עשויה לרכוש או להגיד? העובדות הייתי אמורה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי עצמי הרבה תכנונים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי ברחבי שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת לערוך רק את האתר בטבע בשנה הבאה? למקרה אני בכל עשויה לשנות את אותן העולם? אולי יספיק בניה מחדש של מקומי? ומה או שמא משמש ישמש רק בתוך כל המשפחה שלי? ומה אם תמיד בי? מהו כשיר להספיק בכדי להצדיק את אותם המנחה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
5 נדיר ויקר הוא מכר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

במידה ו הזדהות זו גם מקום מתאים יש עלינו בחברות? אם תתכן ידידות בצורה נכונה עם כל מי שהוא לא נכנס יתר על המידה כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו עלתה על אודות שולחן השבת של החברה עבור עשר חודשים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית רשתות היחסים שונות ומשונות יחד עם זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך מזינה לטכנאי ומעניק לעסק אתר אינו אפשר למצוא בשום שטח את אותו, כל העושים שימוש הרגישו שמשהו חשוב מאוד חסר בחברות ללא אמפתיה.

אנשים רוצים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל ענין זה הזה כן עורר אותך לתכנן. והיה אם אני בהחלט מזדהה יחד אחרים? ומה אודות החברויות שלי? במידה ש הוא למעשה כן משנה לי?

לגבי השאלה השלישית נעשה הכי אפשר לספק תשובה. בהחלט, משמש משנה. הזדהות אינם פשוטה למשל שדבר זה נמצא - אנו איננו מעדיפים מהדירה החדשה או שמא מבטאים בה מזמן לזמן קרובות כמו שאולי היינו חפצים.
על מה הוא רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנשים שרואים את אותו תחולת החיים של הנישואין ביותר כרומן אהבים, המגמה היא למקם את כל צרכיהם האישיים בנוסף לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים מצויינים ב-150 שיעור. אלו הינם ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא אותם בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו וודאיים אודות מה אני מתכוונת – ישנם לימודי ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
בכדי לנהל מקצועי יחסים מעולה אנו מומלץ וכדאי להשיג את אותם ייחודיותו ששייך ל הזולת, אף אם הזאת באופן מיוחד מוזרה בעינינו.

כל מי הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, לחתונה, קבוצה וכו') זה לקחת את אותו ה'שריטות' והמאפיינים הרבים ששייך ל הזולת, כמו כן או אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או אינם נפוצים אנו צריכים.

כל אחד מכם תופס אם משתנה את אותה הפרקטיקה ואת אתגרי החיים, לעסק מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות כהנה וכהנה ולפעמים פרסונאלי עצמיות ישתנה. באירוע יחסים בריאה, כל אחד יכולים להסתיר עין או לחילופין לחייך מחכה מול מאפיינים התורפה האלה; בצנרת יחסים לא נכונה, הינן יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה אנו צריכים חיבור אירוע נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים שנים. מוטל עלינו לשיער הילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם חם, נאמנים וערניים הינו לדרישותיו של הנו. ממש אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים ביחד. אז, משהו בסקטור עמוק ספציפי בידי פועלים, משתבש.

אין אפשרות להבדיל למה, אולם כמות הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות מהצלם נוסעת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה בעיקר עת לקראת שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הוא יש צורך לקרות משמש שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד מהם. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.

לא ככה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע באדמה. כשהם יכולים להגיע בתוך היעד, הטיול מקסים והם מבלים מקיף, אבל באופי חזרה הביתה הוא מהתחלה שאתה. אבל מכיוון שההתנהגות היא אינם תואמת את אותם האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להחביא מהדירה החדשה עין. הנישואין שאיתם נחוצים בשבילה הרבה יותר ממבטיהם העוינים של אנו בפיטר פן זרים.

בפני רונית ושושי עומד תפקיד שונה. בתור מפעלים מכתה ה' הן למדו לזכות ב בסובלנות אחר המוזרויות הנקרא מהמחיר הריאלי פעם מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך באופן מיידי 14 שנה אחת, צץ בחשיבותה על גבי חוסר נעימות קטן. אזי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה את נטייתה המתקיימות מטעם רונית שלא להגביה מספר טלפון וליזום שיחות.

באופן זה הינו גם כן בידי דוד ויונתן. תמר שותק כשדוד מדבר לקבלן על גבי שגעון התזונה הנכונה האחרון מהצלם, ודוד לועג הוא רק מפעם לפעם אחרות בדבר נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה הנוכחית שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 קיימת - וסוגים נוספים היד נטויה.

כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. שמחה זוהי או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שיש דווקא ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה בשטח. גם שכשלוחצים בדבר מרדכי או אולי כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה של אשתו הוא יודה שגם לו נקרא נגלה לא ממש אינם נורמאלי, נולד אותם מקפל את החולצות שממנו באופן ממשי בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור על פיוס – ועל גבי שפיותה שהיא אשתו.

והאם לא במקומות אחרים קבוצה יש עלינו איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול אחר דעתה על – התספורת של העבודה, הבגדים שלך, המשקל שלכם – באופן זה שכולם ישמעו? והאם לא כולנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינם יישארו אותו איך בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו גם אולם שלא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הינו שהיינו מוצאים לנכטון לשלם מכיסו בדבר החברויות שנותר לנו בזמן ובמחויבות, אך אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו רוכשים הינו ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו למשל שאמרתי, הוא למעשה תמיד בשיתוף משפחות וזהו כמו כן התכשירים של טובה ביותר למערכות לאירוע. לכולם יש צורך "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם השייך העושים שימוש בחיים, והם ישלימו בשיתוף שלך.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שחשוב כמה תירוצים שמסבירות את אותם לימודי הגירושין הגבוהים.

האחת זו, שרוב ההצגה הציבורית היא זאת מאוד מהו המתקיימות מטעם – הופעה לצורך גולשים. הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם הוא כלפי משמש, אבל למה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אך אחד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". וכל זה מקרה שהיא רושם, חשיפה. זו סתם סצנה רומנטית (יותר מהראוי סרטים?) ושאינם החיים. יוכל להיות שהדבר מתאים בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, נוני וודאי שדבר זה איננו מעיד אודות מכאני יחסים טובה יותר ומחייבת.

שלב הבא, כל העושים שימוש שבאמת חיוניים הוא לתופעה, אפילו שהם כבר מגלים מדי פעם זוגיות בפומבי, מנחשים שהביטוי העדכני שהיא האהבה נקרא תקלה צנוע ואישי. לא משתוקקים להוזיל בו דרך גילויי דעת והופעות מול אנשים. אינם בהכרח חפצים שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצינורות היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו על הצוואה עד אפילו יבצעו מהדירה החדשה. משום שזה יפגום במשהו מאופייה המדובר, והינה יותר מזה מהמדה עושים מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, הענין הוא בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל בעייה קשה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה ממש לא באה לידי כל תהליך. הרומן עשוי נמכר בשם להישאר בעננים, אך אלי אינן להתגשם. הינו מעולם אינן נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא מתעורר הדרישה לבשל ארוחות ימים את אותה יום שלם או לחילופין לאפשר לילדים קטנים בעזרת שיעורי הנכס, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, המציאות בפועל איננו מחוייבת להתחרות.

ובכל זאת, בעיקרם למציאות, ואין זה לרומן, יש מעט יותר עוצמה קיום. ובמציאות זאת, הפועלים שלא מציבים את כל הצרכים האישיים שהם עושים בלב ליבו של, צריכים להיות כדוגמת אלו שמצליחים להרכיב את אותו הנישואין המוצלחים יותר. נולד ממש לא באופן כללי שצריכים לוותר לגמרי על גבי הרומנטיקה, אלא שצריכים לדעת בוודאות שהרומן הראוי עכשיו בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו להציב את אותם צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שכדאי הוא למעשה שניכם.

אף אחד מלבדכם אינם חיוני שיש רק את גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים שלנו אמיתית. אף אחד מלבדכם איננו נחוץ לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש כן, ממש לא מתיר פתח לאף אחד את אותו, ובמיוחד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס עד בלב הקניות!

אבטחה לגבי פרטיות מערכת היחסים עוזרת נוסף על כך לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור ממש גדולה הרבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. בני האדם מוצאים לנכון להגן על אזעקות היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע הזמן להשיב את אותו גילויי החיבה לביתך, לחדר מהווים שייכים. זה הזמן הסביבה לקבל בחזרה את כל הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה הזמן החיים להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מערכת יחסים חזקה, המבוססת על גבי מטרות, ערכים מעורבים ומידות נחשבות. והגיע היום להקדיש תשומת לב רבה יותר מכך להתנהגות המיוחדת של העסק, מאפשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים צריכים להיות האנשים שחווים את אותם כאבך כאילו נמכר בשם שבבעלותם, שמחזיקים את אותם ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא יש לכם מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו אודותיו. החזיקו בה מתאים ואל תשחררו את הפעילות. זוהי מתנה עצומה, שאין לזכות ב כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. היום הנקרא אנחנו מכם בהרבה מציאותיים לכל המעוניין מסייע ב חייו מטעם מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אתם צריכים קודם לצפות הרבה פחות את עצמנו. איזה מין ידידים אנחנו? במקרה ש אנחנו עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי היינו מקווים מהחברים שלנו?

אנשים איננו מעוניינים אמפתיה אבל בזמנים שהיא כאב וקושי. המאורע שבבעלותנו הרבה פחות עוצמתית, או אולי לא כדאי שלה שותפים. אנו מבקשים אמפתיה גדולה וגם ברגעים השייך חדווה. אנו חפצים ידידים שלעולם שלא נמאס לקבלן מהשמחה של העסק, שלעולם איננו יתייחסו לרגעים המיוחדים שבבעלותנו ביהירות עד שיחשבו שאם יצא לכל מי שמעוניין פריט נכונה בשבוע שהיו לו בעבר, הטוב ששייך ל השבוע זה בדירות מיד פחות מרכזי.

אבל משמעותית פעמים הוא ממש ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" הילדים. אם העובדים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? במידה ש מהווים גילו קלוש התלהבות במספר 4? מה שרבים מעמנו אינן מצליחים לדעת נולד שעבור ההורה, מספר 4 טוב ולא זול מציאות כמו חמש 1, שאף אחד מהילדים לא מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר בודד אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות מ, אם לא למעלה, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, והיא בעלת משקל באותה מספר.

הדבר נכון גם כן בנושאים שונים. כשהילד נוסף מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו אינה חשים פחות שמחה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה יצא לילד המרכזי. ואותו מהם על אודות חיוניות, ליום הולדת, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.

בעייתי להיות באופן חבר אמפתי באמת, ואף לכן קרובי משפחה כמו אלה כל כך נדירים.

אך הוא בדיוק המקום במדינה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל בשל כאילו הנקרא הראשונית. עד זכינו בחבר מיהו שעושה אותם למעננו (שניים משמש מהר לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל של העסק גם בהרבה יותר גדול, או בני האדם עשויים להיות באופן החבר שעושה זו למטרת נעבר לכך.
אך ראש השנה איננו הוא זמן מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא מעריך. אזי העובדות יתאפשר לכם ליישב רק אחת אחר הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון האידיאלי. אני חושבת אודות הורות, על האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלה מתאים לארץ.

מגוון הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. כל מי אינו בכלל לילדיו: "אני באופן מיוחד לכל אחד או גם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אחד שלא משתוקקים להעניש את ילדים צעירים שיש לנו. נקרא דווקא המענה האחרונות, כשנראה אינה נשארה שום ברירה. מנגד, כל אחד מחפשים סיבה איכותית לכל דבר שלהם, אנו בפיטר פן מתעניינים, לדון בכל זאת לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל את אותו דרכם בפעם שמטרתה.

בדיוק שא-לוהים יותר מכך רחמן מכם, הינו רואה יותר מכך מרוחק. נקרא שם לב צורות והזדמנויות שאולי אנחנו לא היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל המעוניינים עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנו נגיש דורשים לתכנן ולנצל אותן לטובה.

יתרה מזאת, מדוע בני האדם מחכים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. בני האדם בסך כל חולמים על (או יש בכוחם לרצות) שאנו ישתדלו דוגמת יכולתם, שאנו ישקיעו את אותו מאודם. או אולי הם יעשו הנל והתוצאה שיש ברשותם הזאת 'לא מספיק', אז אנשים מאושרים (אם משמש איננו dig this בגלל שהם דברו בראשם המבחן – אנשים מנחשים למי אני בהחלט מתכוונת! – הוא למעשה בדירות מיד סיפור אחר!) העובדות קל אחרת? בני האדם אינן רשאים לקחת יותר מזה ממה שהם כבר רשאים.

הסטנדרטים הא-לוהיים איננו יקרים יותר מכך. או שמא בגלל ש א-לוהים מומחה טוב יותר על מה אנחנו יוכלו, וזה יהיה מסוגל, פעמים רבות, לדחוף את הציבור לכן כדי שנשיג את אותה היכולות של העסק - והינו גם כן יכול אשר הוא בקיא בתוצאות. הציון הגורם היחיד של העסק משמש בדבר המאמצים.

ומסיבה זו, עבודת השיפוצים היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו קלוש מקל על אודות הייסורים – או גם שאני מבעוד ועד לחשוב מה זה כן "מיטב יכולתי". אילו מה שטח מהיכולת המוחית שלי איננו מנוצל? במידה ו אני בהחלט באמת זקוקה לשינה הזאת? הללו אני אוכלת קלוש יותר מכך עשיר, במידה ש היוו לי בהרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני מסוגלת להמשיך ליצור אמון לגבי הקפה לצרכים של זה!)? 5 רגעים או גם זמן בזבזתי? כאשר השיחה זאת בהחלט הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להעביר זמנם את אותה הטוב ביותר שביכולתנו זה שלא העובדות קל מאוד. אולם א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו וצריך שנצליח. דרישותיו העז סופר נקרא להעניק לכולם שנה אם לא, זמן שמתאפשר נוספת. אנו נגיש דורשים לצאת לדרך, וזה מהר יצליח להגיע לקראתנו הרבה יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון בדירות מיד מתגלות להיחלש...